^
בס"ד
search

נושאים

הרשמו לדיוור

חודש אלול לפי הקבלה
  • מאמר
  • מוקלט
  • וידאו

חודש אלול לפי הקבלה *מקיף ומעמיק

דוד אגמון

מסדרת חודשי השנה בעבודה הרוחנית לאור הקבלה
הכוחות הרוחניים הפועלים בחודש אלול וכיצד להיעזר בהם להתפתחות רוחנית

כח התחדשות

עם ישראל משול ללבנה. ממש כפי שהלבנה מתחדשת בכל חודש, כך קיימת בנו יכולת ההתחדשות. למעשה, בכל יום, ובכל עת יש התחדשות בבריאה כולה. כמו שאנו אומרים בתפילה, "המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית". שורש המלה חודש משמעותו התחדשות. כל חודש מביא עמו אור חדש לבריאה. מסגרת קדושת זמן ייחודית המשמשת עבורנו כמדרגה להתפתחות רוחנית. כל חודש מסוגל לצמיחה בתחומים המיועדים לו, פועלים בו כוחות שונים, ומתגלים כלים ייחודיים לעבודת האדם.

כמו כן, הלימוד הזה חשוב ממש כמו לימוד תמרורי התנועה עבור מי שרוצה להיות נהג טוב. הרי לא נדמיין אדם נוהג ברכב ללא ידיעת התמרורים והחוקים הפועלים במציאות הכביש. זה יהיה ממש פיקוח נפש ומעשה שלא יעלה על הדעת. לכן, חכמי הקבלה לימדו אותנו את חוקי החיים, תנאי הזמנים השונים, התמרורים שבדרך. כלים מעשיים שבאמצעותם נוכל לעשות את עבודתנו הרוחנית ביתר דיוק ובהירות, ובסיעתא דשמיא, גם ביתר הצלחה.

[מומלץ לעיין במאמר הקדמה לחודשי השנה בעבודה הרוחנית לאור הקבלה]

חודש אלול – מבנה רוחני

כתוב בספר היצירה: "המליך אות י' במעשה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה, וצר בהם בתולה בעולם ואלול בשנה ויד שמאל בנפש זכר ונקבה".

הצרוף המאיר בחודש זה, ה-ה-ו-י, היוצא מראשי התיבות, "וּצְדָקָה, תִּהְיֶה-לָּנוּ: כִּי" (דברים ו', כ"ה).

[כדי להבין עניינם של הצרוף, האותיות והתכונות של החודשים מומלץ לעיין במאמר הקדמה לחודשי השנה]

מבוא לחודש אלול

חודש אלול הוא השישי במנין החודשים המתחיל בניסן והחודש האחרון לפי מנין החודשים המתחיל בתשרי. "השם אלול לחודש זה נקבע, כשמות כל החודשים, על ידי עולי בבל. אמרו חז"ל: שמות החודשים עלו מבבל. המילה אלול מקורה בארמית ומשמעותה התבוננות וחיפוש. כמו שכתוב על המרגלים "וַיָּתֻרוּ אֶת-הָאָרֶץ" (במדבר י"ג כ"א), והתרגום אומר, "ויאללון ית ארעא", שהעניין המרכזי של חודש זה הוא התבוננות הלב. אדם העומד בפני המשפט הגדול של ראש השנה חייב לעשות חשבון נפש עמוק ולשם כך הומצאו לו התנאים הטובים ביותר. חודש אלול שופע בכוחות התבוננות ויכולת שקילה של המעשים שעשה האדם במשך שנה שלימה, לראות אם טובים הם או רעים ובמה היה אפשר לשפר אותם עוד. מזלו של אלול הוא מזל בתולה. כמו שרמוז בכתוב, "שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, שֻׁבִי אֶל-עָרַיִךְ אֵלֶּה" (ירמיה ל"א), לפי שחודש זה הוקבע לתשובה" (ספר התודעה). אלול בגימטרייה בינה, "ובתולה בגימטרייה "אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּיָהּ" (תהילים קי"ג), וכבר ידעת, תשובה היא בחינת בינה, אמא עילאה, על כן נכבד הרמז לחודש זה המסוגל לתשובה" (בני יששכר). שבחודש הזה מתעורר האור של ספירת הבינה בעולם והימים מסוגלים מאוד לקבלת תשובתו של אדם, וכרמוז בכתוב, "(וּמָל ה' אֱלֹקֶיךָ) אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב (זַרְעֶךָ)" (דברים, ל' ו'), ראשי תיבות אלול, להורות שיש החודש זה סיעתא דשמיא מיוחדת להסיר את עורלת הלב ולזכות ל"לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹקִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי" (תהילים נ"א ב').

המלך בשדה עת רצון

אלול הוא חלון הזדמנויות מיוחד בשנה. מספרת התורה כי לאחר שחטאו בני ישראל בעגל הזהב ונשתברו הלוחות הראשונים עלה משה רבנו אל הר סיני, התפלל וביקש רחמים על עם ישראל. באותה העת סלח הקב"ה ונתרצה למשה ואמר לו, "פְּסָל-לְךָ שְׁנֵי-לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים... וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר אֶל הַר סִינַי" (שמות, ל"ד א'). בראש חודש אלול עלה משה רבנו שוב אל ההר ושהה שם ארבעים יום, עד יום עשרה בתשרי, הוא יום הכיפורים, הוא היום בו ירד משה עם הלוחות השניים, ונקבעו ימים אלה לימי רצון לדורות, לתשובה ולכפרה על חטא (ספר התודעה). כך נתגלתה סגולתם של ימים אלו. לכן הספרדים נוהגים להתחיל לומר סליחות מראש חודש אלול והאשכנזים מתחילים לתקוע בשופר בכל בוקר לאחר תפילת שחרית, ולהוסיף בתפילות את מזמור תהילים כ"ז, "לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא". תקיעות השופר והסליחות נועדו לעורר את הלב הרדום כמו שכתוב "אִם-יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר, וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ" (עמוס ג'). זה שאמרו, "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי" (שיר השירים ו'), ראשי תיבות אלול ועוד, ארבע מילים אלו מסתיימות באות י' ומספרם הכולל ארבעים, להורות על ארבעים יום מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים, ימים המוכנים לתשובה ותיקון המעשים.

ישנם במהלך השנה זמנים מועטים ויקרים מפז הנקראים עת רצון. כמו שאומר דוד המלך, "וַאֲנִי תְפִלָּתִי-לְךָ ה', עֵת רָצוֹן" (תהילים ס"ט, י"ד). אלה זמנים מיוחדים בהם אדם יכול להשיג מעלות גדולות שלא זמינות לא בעיתים אחרות - כמו זמן המנחה בשבת כשמתגלה הכתר העליון, או בזמן פתיחת ההיכל להוצאת ספר תורה, או הדלקת נרות שבת של האישה וכו'. חודש אלול מתחילתו ועד סופו הוא כולו עת רצון. כתוב, "דִּרְשׁוּ ה', בְּהִמָּצְאוֹ; קְרָאֻהוּ, בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ישעיהו, נ"ה ו'), וחז"ל אמרו בחודש אלול "המלך בשדה". זהו עת רצון לתיקון, התחדשות וצמיחה רוחנית.

במבט פנימי יותר, השורש של ענייני התשובה באלול והיות כל החודש כולו עת רצון גדול, מקורו קדמון ועמוק מאוד. אומר ה"בני יששכר", "שהימים האלה הם בסגולה לרצון העליון מעת בריאת העולם, דהנה בתשרי נברא העולם (מסכת ראש השנה), והנה בריאת העולם היה ברצון, כי אין זה כאומן שפועל פעולתו להשלים חסרונו, כי הוא ית"ש שלם בתכלית השלמות, רק שברא עולמו ברצון להיטיב לברואיו..." (בני ישככר, מאמרי אלול א'). אמנם הבורא עוד בטרם בריאת העולמות חקק חוק ברצונו, שכל הפעולות והמעשים יעשו תמיד על ידי איתערותא דלתתא, דהיינו שכל שפע שמושפע מלמעלה מוכרח שתבוא איזו התעוררות של הרצון מלמטה כדי שיושפע השפע. עולה השאלה, כיוון שהכל הולך אחר היסוד וההתחלה של הכל, איזו איתערותא דלתתא היתה בתחילת הכל, בראשית המחשבה הקדומה, כדי לקבוע את התנהלות כל מה שיבוא אחרי כן? ומשיב הבני יששכר, "והנה כביכול הספיק מחשבתן של ישראל אשר עלו במחשבה לפניו שיפעלו מצוות ומעשים טובים. זה היה מספיק לאיתערותא. זהו שרמזו חז"ל, "נמלך בנשמותיהם של צדיקים" (ב"ר ח' ו'), והנה הגם שלא היו ישראל עדין במציאות ולא סיגלו עדין מצוות ומעשים טובים, עם כל זה הספיק לאיתערותא מחשבתן של ישראל מה שיעשו אחר כך, הנה נשאר הכח הזה בימי רצון הללו באלול שאז היה הרצון הזה בשעת בריאת העולם. על זה אנו מתפללים "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה, ה' כ"א), שתשיב אותנו אליך בתשובה שלימה אפילו שאין אנו מסוגלים ליותר מהרהור ומחשבה, ממש כפי שהיה זה מספיק בימי קדם... שלא סיגלנו אז עדין מצוות ומעשים טובים וגם אפילו במציאות עדין לא היינו, עם כל זה הספיק מחשבתנו לחידוש הזמן והעולם על ידי מה שנעשה ונסגל אחר כך, אם כן גם עתה, עשה עמנו למען שמך, חידוש הזמן לטובה ולישועה עבור הקבלה מה שאנחנו מקבלין על עצמנו לשוב אליך בתשובה אחר הישועה, הבן" (שם). אם כן, אין אנו זקוקים אלא ללכת בדרכי קדם ולעורר ההשתוקקות שלנו לחזור ולהידבק בשורשנו הרוחני, ובאמצעות כלי זה של התעוררות הרצון התחתון, ישפיע הבורא בחודש אלול את כל השפע, החיות והאור לו אנו זקוקים על מנת להשתנות.

קרקע בתולית

כתוב, "אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל" (ירמיהו, ל"א י"ב) ופסוק זה מרמז על חודש אלול אשר מזלו בתולה. הנעם אלימלך אומר שמחול זה מלשון מחילה. מחילה מלשון מחלה, מלשון חלל. כל אותם הפגמים שעשינו, היכן שלא מלאנו אור ונשארו נקודות חשוכות, ניתוקים ועוונות. החודש הזה מסוגל למחילה, לייצר קרקע בתולית חדשה, איתחול של חיינו. האות שממנה נבראו חודש אלול ומזל בתולה היא האות י'. כמו שכתוב בספר יצירה, "המליך אות י' במעשה... וכו'". "האות י' היא נקודה, גולם ראשית המעשה... הוא נכתב הראשון כשרוצים לכתוב איזה אות. הנה ההתחלה והמכתב הראשון הוא נקודת י'" (בני יששכר). בחודש הזה אדם יכול לשחזר את כל מעשיו ולהחזיר אותם אל נקודת האות י', החומר הגולמי. זה נקרא תשובה. על ידי התבוננות נכונה, חרטה עמוקה ובקשת מחילה יכולים לחזור להיות ממש כבתולה. כתוב, "אמרו בבעל תשובה, מעלה עליו הקב"ה כאילו עשה את עצמו מחדש" (ויק"ר, ל' ג').

הרב שיינברגר שליט"א אומר, "יהודי צריך להגיע לתכלית שלשמה הוא נברא, לתקן את עצמו, את התולדות שלו, את המעשים שלו, לתקן עולם במלכות ש-ד-י...", ומוסיף, "כתוב שהתשובה קדמה לעולם. זה משהו שורשי. לפי כל ההיגיון לא עוזר תשובה. אם אדם קלקל זה לא יעזור. אבל הקב"ה מלא רחמים, עד כדי כך שהתיקון של תשובה עוזר" (שיחות). עדיין עולה השאלה איך אדם שפגם בצינורות השפע שלו במשך כל השנה, שחטא וקלקל, יהפוך לבעל תשובה ברגע אחד, בהרהור תשובה אחד?! ועל זה כותבת הגמרא על רשע שרוצה לקחת אישה ואומר לה, התחתני איתי "על מנת שאני צדיק" (קידושים מ"ט). הגמרא אומרת, "אפילו רשע גמור - מקודשת" (שם), זאת אומרת, הנישואים כשרים. חכמת הקבלה מלמדת שהכל מתברר במחשבה והמחשבה היא תולדה של הרצון. אם כן, הכל הולך אחר הרצון. "בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו" (מכות ב'). הקב"ה נותן לנו הזדמנות פז בחודש הזה, אלא שהוא מחכה להתעוררות הרצון הפנימי שלנו. בכ"ה באלול נברא העולם. זה קורה בכל שנה מחדש משום שאין העדר ברוחני. כל המציאות מתחדשת באלול וגם האדם יכול להיברא מחדש ממש.

סיפור

מסופר על אלעזר בן דרודיה שהיה איש שפל בעל תאווה חזקה לנשים. יום אחד הוא שמע שיש אישה אחת בקצה העולם, עבור עשרה זהובים תיתן לו משהו מיוחד במינו. הוא החליט שהוא חייב להשיג אותה. הוא רץ הרים ובקעות, דהר ושעט כדי למלא את תאוותו. כשהגיע אליה, הסתכלה בו אותה אישה ואמרה לו, נראה שעם כזאת תאווה לא יהיה לך תיקון אף פעם, אתה אבוד... למשמע הדברים הזדעזע אלעזר בן דרודיה. הוא יצא החוצה וצעק לשמים לרחמים ואלו ענו, מה לנו לבקש עליך רחמים בטרם נבקש על עצמנו, וכנ"ל האדמה וההרים, השמש והירח... כולם דחו אותו. אחרי שראה שאין מי שיעזור לו, התיישב והניח את ראשו בין ברכיו ופרץ בבכי גדול. באותו רגע הבין בליבו את מקומו וגודל טעותו. התחרט ועשה תשובה מעומק הלב. מעוצמת התשובה פרחה נשמתו. יצאה בת קול ואמרה, רבי אלעזר בן דרודיה מזומן לחיי העולם הבא. רבי יהודה הנשיא שחזה בכל זה בכה ואמר, יש אדם הקונה עולמו בשעה אחת. אלעזר בן דרודיה זכה בתשובתו שיקראו לו מן השמיים רבי וזכה לחיי העולם הבא.

חודש של עשיה וצדקה

העולם הזה הוא עולם של מעשה. כל הרוחניות האדירה של עם ישראל חייבת תמיד להשתלשל עד הקצה התחתון של העשיה, והעשיה חייבת תמיד להיות מחוברת אל שורשיה הרוחניים. כמו שכתוב בחלום יעקב, "וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה" (בראשית, כ"ח י"ב). חודש אלול עוזר לנו לדייק את החיבור הזה. כמו שאומר הרב שיינברגר שליט"א, "הנושא של החודש הזה הוא 'מעשה' והאות היא האות י'. י' מרמזת על חכמה, "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" (תהילים, ק"ד כ"ד). מקור החיים זה בחכמה. מיתה זה נקרא, "יָמוּתוּ וְלֹא בְחָכְמָה" (איוב ד' כ"א). איפה שאין חכמה יש מיתה, ועשיה זה חכמה בצורה מתוקנת" (שיחות). עולם האצילות הוא כנגד המחשבה, כנגד ספירת החכמה. עולם העשייה כשמו כן הוא. האדם הרוחני צריך ללמוד להוליך את השפע דרך העולמות עד להוצאה לפועל מדויקת בעולם שלנו. כולנו מחפשים את העשייה הנכונה והמתוקנת. בחודש הזה יש את התנאים לתקן את העשייה הלא מתוקנת ולהתפלל על העתיד.

אחד המעשים החשובים ביותר בחייו של יהודי הוא עניין הצדקה. שם החודש 'אלול' יוצא מראשי תיבות של הפסוק, "(וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת) אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים" (אסתר, ט' כ"ב), שבחודש הזה מרבים גם בנתינת צדקה. שיש בכך סגולה אדירה, "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" (משלי, י' ב'). כפי שאנו אומרים בתפילת "ונתנה תוקף" בראש השנה, "ותשובה, ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה". לכן בחודש הזה ראוי לכל אחד להרבות בצדקה.

ציונים חשובים בחודש אלול

ג' אלול – הראי"ה - הרב אברהם יצחק הכהן קוק

ט' אלול – דן בן יעקב אבינו

י' אלול - רבי פנחס שפירא מקאריץ

י"ב אלול – רבי שמחה בונם מפשיסחא

י"ג אלול – הבן איש חי - רבי יוסף חיים מבגדד

ט"ו אלול – רבי עקיבא איגר

י"ח אלול – המהר"ל מפראג - רבי יהודה ליווא (אריה) בן רבי בצלאל

כ"א אלול – רבי יהונתן אייבשיץ

כ"ב אלול – המהרי"ל - רבי יעקב ב"ר משה הלוי מולין

כ"ד אלול – החפץ חיים - הרב ישראל מאיר הכהן מראדין

כ"ה אלול - רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב

כ"ה אלול – רבי אלעזר בן רבי שמעון בר יוחאי

מוקדש לרפואת הרב מיכאל בן אסתר בינה, נוריאל בן פארי, אפרים בן רות, אליהו יאיר בן זהבה בתוך שאר חולי עמו ישראל

תגובות

שאלות ותשובות

שאלות עמוקות על עץ הדעת

ישנם הרבה שאלות אבל אתחיל באחת מדוע אלוהים שם את עץ הדעת אם רצה שלא נדע. ולא רק בגלל "שרצה" לבחון את אדם וחוה?
... לשאלה המלאה

זכר לחורבן הבית בבנין חדש

אמה על אמה לא מטויחת, צריך להשאיר בכניסה לבית מבחוץ או מבפנים? תודה מראש
... לשאלה המלאה

התבוננות בנרות חנוכה

היי הרב דוד, לגבי מה שכתבת על נרות חנוכה- האם בחצי שעה יש רק להביט בנרות או ללמוד לידם תורה/ תהילים וכו׳? מה יותר גבוה? דבר שני, האם זה רלוונטי גם לבנות? כי בדרך כלל אנחנו לא מדליקות את הנרות פיזית, רק יוצאות ידי חובה. תודה
... לשאלה המלאה

תרומות

יצירת קשר/שאלות לאתר



אתר שומר שבת
שבת שלום
אתר מודעות אינו פעיל בשבת