שאלות ותשובות

יש לכם שאלה? שלחו לנו ונשתדל להשיב.
השאלות שלכם הם ודאי עניין ותועלת לעוד חברים.

אגב הרבה מכתביו החשובים של בעל הסולם נפתחים בשאלות וחקירות. שאלה היא למעשה כלי שתכליתו לעורר בי תודעה חדשה.
אדם חי, מתבונן ושואל שאלות, על חייו, על הלימוד, בכך הוא מכין את הכלים למדרגה הבאה שלו. אז קדימה! 




    שלום לך הרב דוד,
    שאלה כללית, האם ישנה הדרכה בנוגע לקריאה בספר הזוהר?
    האם לקרוא את התרגום או את המקור בארמית?
    אודה לך על כל הכוונה בנושא.

    | ישראל שמואלי

    ישראל שלום רב,
    שאלה מצוינת.
    הרי בזכות ספר הזוהר מובטח שיגאלו בני ישראל מהגלות ברחמים
    ולכן חלה על כולנו חובת הלימוד בו.
    הדרך הטובה ללמוד בזוהר היא ראשית לקרוא את הארמית
    (כמובן למלל בשפתיים את הכתוב ומוטב בקול),
    לאחר מכן לקרוא ואם אפשר ללמוד את פרוש הסולם
    (כל אחד לפי מדרגתו).
    יש מגדולי ישראל שכבר אמרו שבדור שלנו
    גברים, נשים ואפילו ילדים ראויים ללמוד בזוהר.
    נשים בתקופה החודשית שלהן אינן לומדות זוהר.
    וראוי גם לכל אחד ללמוד בצניעות ועם יראת שמיים.
    ושיהיה הלימוד תמיד מכוון לטובת כלל ישראל ולשם שמיים.
    ברכה והצלחה,
    דוד אגמון

    רציתי לשאול לגבי שימוש בתהילים לצרכים גשמיים כמו רפואה פרנסה, זיווג וכו… איכשהו זה נשמע לי לא נכון לקחת קודש ולהוריד את זה לעניינים גשמיים. מי אנחנו שנחליט שאדם אמור להיות בריא או חולה או שחייו הגשמיים טובים לו ממותו? האם התפילה היחידה שצריכה להתכונן בליבנו היא עבור כלל הנשמות כמערכת מחוברת שרק בה יכול להתגלות כבוד שמו? מרגיש לי שהטקסט אמור לגרום לנו לעלות אליו וללמד אותנו לשרת ולא שאנחנו אמורים לקחת את הטקסט לגרום לו לשרת אותנו.. מקווה שהייתי ברורה… חודש טוב ומבורך

    | גליה גווריצר

    גליה שלום, אשתדל לענות בקצרה על שאלה כה מורכבת. חז”ל כבר דנו בסוגיה האם אין בתפילתנו משום קטרוג. מפני, שכביכול אנו מהרהרים אחרי הנהגתו של הקב”ה עמנו ועם אחרים בעצם זה שאנחנו מבקשים משהו שאין לנו. יחד עם זאת, כלי התפילה נבחר להיות הכלי הכי חשוב בעבודה הרוחנית וזה כולל קריאת תהילים כמובן. מצד הפנימיות, התפילה לא נועדה עבור הקב”ה. הבורא יודע את כל צרכינו מלכתחילה. התפילה נועדה עבורנו, לחדד, לעבד, ולהבהיר את הרצון שלנו. הרצון הוא הכלי לקבלת השפע, וכאשר יש חסרון בכלי – בריאות, פרנסה, מידות טובות וכו’ – או אז צריכה להיות עבודה על הרצון. מעבר לזה, ואולי הכי מהותי, זה עניין הכוונה. על מנת שלא ניפול במצב של “להשתמש בקודש” לצורכנו האישיים, כאילו הקב”ה והטקסט של תהילים זהו מוצר צריכה ח”ו, עלינו לשאת בלבנו תמיד את הכוונה של “לשם שמיים”. כל נשמה ונשמה היא חלק מהשכינה, כולנו נכללים בה, ואם יש באחד מאתנו חסרון, ממילא זה חסרון בשכינה, או כפי שקראת לזה “מערכת מחוברת”. לכן כשאני קורא תהילים עבור אדם מסויים, אני בעצם מכוון לתיקון הפרט, על מנת שיהיה תיקון הכלל ותיקון שכינת עוזנו. תמיד כדאי לזכור שיש מעשה ויש כוונה, ורק באמצעות שניהם ניתן להגיע לדיוק. שנזכה לפעול לשם שמיים.  

    היי הרב דוד, לגבי מה שכתבת על נרות חנוכה- האם בחצי שעה יש רק להביט בנרות או ללמוד לידם תורה/ תהילים וכו׳? מה יותר גבוה? דבר שני, האם זה רלוונטי גם לבנות? כי בדרך כלל אנחנו לא מדליקות את הנרות פיזית, רק יוצאות ידי חובה. תודה

    | אושרית סרוסי

    שאלה יפה. זה נוגע לכולם – בחצי שעה בראשונה שהנרות דולקים זהו זמן התבוננות עם המון סגולות טובות, ותוך כדי אפשר גם לקרוא תהילים. חנוכה שמח

    מהו השורש למכירת חמץ? בני ישראל לא מכרו את החמץ!

    | אברהם קיסוס

    אברהם שלום שאלה יפה שאלת. אכן בני ישראל לא מכרו את חמצם ביציאת מצרים.
    השורש למנהג זה הגיע מאוחר יותר בתוספתא ובמשך הדורות דנו חכמי ישראל באופן מכירת החמץ.
    באופן כללי, התורה היא תורת חיים, וההלכה באה בדר”כ לעזור ליהודי לקיים את המצוות בנקל.
    כך גם בעניין מכירת חמץ. זה החל מדיון במצב של יהודי המפליג בספינה ואין באפשרותו להיפתר מהחמץ שלו,
    המשיך ביהודים שמחזיקים מפעלים של מוצרי חמץ, וכיום מדובר על כל יהודי שיש לו הפסד ממון אם יפטר מהחמץ שלו כפשוטו.
    כמובן שמלכתחילה מוטב שלא להחזיק חמץ גמור כלל (כך אנו נוהגים) והמכירה חלה על ה”ספק חמץ” שנשאר בלוע בכלי ובמוצרים שהם לא חמץ מובהק,
    אבל יש לנו לסמוך על דעות הפוסקים שסוברים שהמכירה כשרה לחלוטין.
    כלל חשוב הוא לערוך את המכירה אצל חכם ואיש כשר ולהתייחס אליה בכובד ראש המתאים לעניין רם וחשוב שכזה.
    בברכה, דוד אגמון.

    הר’ אגמון שלום, רציתי לבקש רשותך להפיץ חלק מדברי התורה שמפורסמים פה באתר בשמכם. אני אדריכלית נוף ברוך השם זכיתי לחזור בתשובה ועובדת במשרד עם חברה שעוד לא זכו לטעום. ביום חמישי אני כותבת לכולם מייל עם כמה מילים ואני מוצאת שהתכנים שלכם מתאימים להם מאד כי אין שם תוכחה ומילים מלחיצות. אז מדי פעם אני משלבת כמה משפטים שאתם כותבים במאמרים מפרשות השבוע. לאחרונה עלה בדעתי שאולי זה לא ראוי שאני משתמשת במשפטים שנכתבו על ידכם ללא ידיעתכם. מקווה שזה בסדר, שבת שלום, רחל

    | רחל

    רחל שלום,
    תודה על המילים החמות והפרגון. החומר באתר נועד להפצה וכמובן שראוי לציין את המקור, אולי אפילו עם כתובת האתר.
    שתזכי להיות שליחה נאמנה תמיד. ברכה והצלחה.
     

    אמה על אמה לא מטויחת, צריך להשאיר בכניסה לבית מבחוץ או מבפנים? תודה מראש

    | ירדנה רמתי

    שלום וברכהבבניית בית חדש נהוג להשאיר אמה על אמה ללא טיח וצבע (קיר חשוף) זכר לחורבן הבית. המנהג הוא בתוך הבית במקום שרואים כדי שיזכרו.
    בברכת יישוב טוב ובית מאיר

    ישנם הרבה שאלות אבל אתחיל באחת מדוע אלוהים שם את עץ הדעת אם רצה שלא נדע. ולא רק בגלל “שרצה” לבחון את אדם וחוה?

    | שלמה מור

    שלמה שלום,
    ישנן בהחלט המון שאלות אדירות בכלל על פרשת בראשית ובפרט על סיפור אדם הראשון בגן עדן.
    ודאי שבורא עולם לא עשה “טעות”, או שב”כוונה” ניסה את אדם הראשון כדי שיכשל.. 
    מומלץ מאוד לקרוא וללמוד את “הקדמה לפנים מאירות ומסבירות” של הרב אשלג, שם מוסברת הפנימיות של כל עניין חטא עץ הדעת.
    בקצרה, כל השתלשלות הבריאה היתה כדי שיבוא אדם גשמי כמוני וכמוך ויעסוק בתורה ומצוות על פי הכוונה של על מנת להשפיע, ועל ידי כך ידבק בבורא ויביא את עצמו והבריאה כולה לתיקון. כדי שזה יתקיים היו “חייבים” להיווצר תנאים רוחניים מסויימים שחלק מהם נוצרו בחטא עץ הדעת.
    מקוה שתמצא עוד תשובות בלימוד שהמלצנו.
    בברכה, דוד אגמון